אתר זה משתמש בעוגיות למטרות שונות, כמפורט במדיניות הפרטיות.

על החשיבות של "תנאי שימוש" באתר האינטרנט

עו"ד אמציה שיינפלד,

מה הקטע הזה עם "תנאי שימוש" באתרי אינטרנט? עד כמה זה חשוב? האם זה הכרחי לפי החוק? האם לי כבעל האתר יש "אינטרס" בזה?


ונניח ואני חייב, האם כדאי להתייעץ עם עורך דין בעניין הזה או מספיק אולי "להעזר" בתקנון של אתר אחר (אתה לא באמת חושב שלחברת G… או A… או M… מזיז אם אקבל השראה מתנאי השימוש שלהם, נכון?)?  ומה אם אני לא מוכר כלום באתר שלי והוא בסך הכול מעין "כרטיס ביקור" של העסק שלי? 

שאלות אלו, ולא מעט אחרות, צצות ועולות מידי פעם בפורומים והזדמנויות שונות. ננסה לעשות מעט סדר בנושא ולהסביר את הבסיס והמסגרת. 

"תנאי השימוש" (או "תקנון האתר", "תנאי התקשרות" וכו') מהווים למעשה חוזה – הסכם, בין "אתר האינטרנט" לבין הגולשים, המבקרים באתר, ונועד להסדיר סוגיות משפטיות ומסחריות שונות. היקף הסוגיות ומורכבותן, משתנה מטבע הדברים ותלוי בסוג האתר, בתכנים המוצגים, בתכלית שלו, בשירותים המוצעים ועוד.
"תנאי השימוש", למשל, של אתר שדרכו גם ניתן לרכוש ציוד ספורט, יסדירו מן הסתם, בין היתר, שורה של תנאים והוראות הנוגעות למכירת הציוד (מחירים, מועדי הספקה, זכות ביטול, אחריות, תנאי תשלום ועוד ועוד).
אם האתר, לעומת זאת, מהווה "כרטיס ביקור" בלבד לחנות "הפיזית" עצמה, חלק ניכר מההוראות המופיעות במקרה הראשון, לא יהיה כמובן רלבנטי. 

אבל למרות שיש הבדלים משמעותיים ב"צרכים המשפטיים" והיקף הסוגיות הטעונות הסדרה בין שני אתרי האינטרנט מהדוגמא שלנו, גם זה השני, התדמיתי, יצריך כנראה הסדרה של נושאים משפטיים שונים, לדוגמא: סייגי אחריות למבצעים המפורסמים באתר בנוגע לחנות, הוראות הנוגעות לזכויות בצילומים ומידע הקיימים באתר, הסדרי הנגישות הקיימים בחנות, ועוד. כלומר גם אתרים שאינם מאפשרים פעילות עסקית ישירה דרכם, ואפילו כאלה שהינם אתרי תדמית ובלוגים בלבד, עשויים לעורר סוגיות הטעונות הסדרה משפטית ועיגון של הוראות מתאימות (ואף מעבר לסוגיות של נגישות ופרטיות – נושאים מרכזיים בפני עצמם). 

אך האמת היא שהשאלה האם אתר מסוים חייב או לא חייב ב"תנאי שימוש" לפי הדין, מפספסת לדעתנו את העיקר.
"תנאי השימוש" הינם הזדמנות, לא הרבה פחות מצורך. "תנאי שימוש" מפורטים, נגישים ובהירים, התפורים למידות האתר שלו ופעילותו, הינם אינטרס ראשון במעלה של בעל האתר עצמו. הסכם הוגן, המנוסח היטב, צופה פני עתיד, שגובש לאחר חשיבה והבנת פעילות האתר, מאפשר לבעל האתר לעצב את "כללי המשחק", להגדיר גבולות ולהיערך מראש בצורה טובה לנקודות בהן עלולות להתגלע מחלוקות בקשר לפעילות האתר ולעניינים הקשורים לכך. סוגיות שהושארו מבלי עיגון והסדרה, עלולות לקבל בדיעבד פרשנות שונה לגמרי מזו שבעלי האתר שיווה בנפשו.  

נניח, לשם הדוגמא, כי מתעורר סכסוך הנוגע לפעילות אתר מסוים ומוגשת כנגד הבעלים תביעה על ידי אחד מהמשתמשים. היכן ובפני מי יתברר הסכסוך? בעלים של אתר אינטרנט המתגורר בבאר שבע, היה מעדיף מן הסתם כי אם תוגש כנגדו תביעה לבית משפט, היא תתברר באזור מגוריו, וודאי לא באזור חיפה. ואולי בכלל היה הוא מעדיף כי סכסוכים אם יתגלעו, יתבררו בהליך בוררות, רחוק מעין המתחרים ועין הלקוחות, ולא בפני בית משפט. 

בבעיה כבידה הרבה יותר בה, מכל הבחינות, עלול בעל האתר הבאר שבעי, להיתקל, אם יום אחד תתקבל אצלו בדואר הזמנה לדיון בארצות הברית אחרי שאחד מלקוחות האתר, אמריקאי, הגיש כנגדו תביעה לאחד מבתי המשפט שם. 

ומה בדבר התכנים והחומרים שיש באתר, צילומים, ומאמרים שפורסמו ידי בעליו? האם מסכים בעל האתר כי ייעשה בהם שימוש וכי ניתן גם להעלות אותם גם במקומות אחרים בתנאים מסוימים? ונניח ובאותו אתר קיימת לגולשים אפשרות להעלות פוסטים, או להגיב למאמרים וחומרים של אחרים; הבעלים ירצה מאד לדאוג להגן על עצמו מראש, מפני מקרים בהם יתברר כי אותם גולשים מפרים זכויות של אחרים. 

נתונים לא נכונים, שגיאות וטעויות, שפורסמו על ידי בעל האתר, או על ידי צד שלישי, הם גם תופעה שעלולה להתרחש, בנושאים שונים, וגם לגרום לנזקים כספיים או תדמיתיים לצד שלישי כלשהו.  אתרי אינטרנט, למרבה הצער, גם משמשים  לא אחת כפלטפורמה לביצוע הונאות נגד אנשים תמימים, מבלי שבעל האתר ידע על כך. תופעה בעל השלכות משמעותיות גם מבחינה משפטית. 

שאלות וסוגיות אלו הינן דוגמאות, באמת אקראיות, מתוך נושאים רבים העלולים להתעורר, ובעלי השלכות משמעותיות. "תנאי שימוש" טובים הם כאלה שלוקחים בחשבון סוגיות כאלה ואחרות, ועוצבו לאחר הערכות נכונה, נבונה ומקצועית. הם אינם מבטיחים וודאות, והפרשות שתינתן להם, בדיעבד, תלויה בגורמים ונסיבות שונות, אך בכוחם לצמצם בצורה ניכרת את אי הוודאות ואת הסיכונים בפניהם עומד בעלי האתר ולשפר את מצבו. 

"תנאי שימוש" טובים, כדאי להוסיף, צריכים להיכתב בשפה נגישה וברורה, להיות הוגנים ובלתי מקפחים. אם בעל האתר יוכל גם להצביע על כך שפעל בהגינות וכי הנסיבות מעידות על כך שנקראו והובנו, טובים יותר הסיכויים שבית המשפט ייראה בהם כביטוי של רצון שני הצדדים, למרות שמדובר ב"חוזה אחיד" (נושא מורכב בפני עצמו שלא נרחיב לגביו הפעם) וכזה שהוגדר מראש על ידי בעל האתר. 

הפיתוי ל"הסתייע" בתנאי שימוש של אתר אחר, אולי אפילו כזה שפועל בתחום ממש קרוב, עלול להסתיים בכי רע. לא מעט אלגוריתמים מופעלים על ידי חברות המתמחות בתחום ונותנות שירותים בתחום איתור הפרות קניין רוחני ברחבי הרשת. אבל אפילו נתעלם מכך, כדאי מאד להבטיח ש"תנאי השימוש" באמת נתפרו למאפייניו הספציפיים של האתר והעסק. בתחום המשפטי יש חשיבות גדולה לפרטים הקטנים. "החסכון" המיידי, עלול להתברר כיקר מאד בהמשך.  

וגם מבחינה צרכנית, ובכך נסיים, מצביעים מחקרים לא מעטים על כך שבהירות והגינות משפטית, הימנעות מניסוחים מעורפלים ודו משמעיים, תורמת להצלחת העסק וזכייה באמון הצרכנים, ואכן באתרים מובילים רבים המסמכים המשפטיים מנוסחים באופן ברור ונוח לקריאה, הרבה יותר מהעבר הלא רחוק. 

בהצלחה. 

בלוג זה נועד לידע כללי ובלבד, וכחומר למחשבה. הוא אינו מכסה את הדרישות, הכללים והדקויות בנושאים שהוזכרו בו, אינו מהווה חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו ככזה. 

עו"ד אמציה שיינפלד

מנהל פרויקטים בחברה ומנהל את התחום המשפטי. מתמחה בפרטיות, סייבר ואינטרנט.

  • אולי יעניין אותך..

  • כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *